אודות המילון

המילון שהפיק המכון לקידום החרש הוא מילון חלוצי וראשוני המבוסס על טכנולוגיה עכשווית. המילון מציג אוצר נרחב של סימנים המצויים בשימוש יום-יומי בקרב קהילת החירשים וכבדי-השמיעה החיים בישראל; הוא ידידותי למשתמש ואפשר לשלוף ממנו סימן באמצעות הקלדת מילה בכל אחת מהשפות – עברית, רוסית, אנגלית וערבית – באמצעות חיפוש והקלדה חופשית הנעזרת במערכת השלמת מילים אוטומטית.

הקלידו את המילה והסימן שביקשתם יעלה בתצלום וידאו.

מילון זה הופק בזכות תרומתם של מר אלכס גרפלד ופרופ' מרים שלזינגר (ז"ל), אשר פעלה רבות לקידום ההנגשה הלשונית לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה.

שפת הסימנים הישראלית היא שפה חזותית-מרחבית, המשמשת את קהילת החירשים החיים בישראל. מבחינה בלשנית זוהי מערכת טבעית, שלמה ומלאה של שפה המובעת באמצעות תנועות הידיים, הפנים והגוף. שפה זו כוללת לקסיקון עשיר של אוצר סימנים והיא בעלת מבנה דקדוקי מורכב.

שפת הסימנים הישראלית היא שפה צעירה, כבת 80 שנה. אוצר הסימנים שלה התגבש במהלך שנות קיומה של הקהילה והסימנים משמשים אבני יסוד שעליהן מושתתת השפה.

הבחירה במילון וידאו ממוחשב היא בחירה טבעית לתיעוד שפה חזותית. מילון וידאו מאפשר להציג תמונה מלאה ושלמה של כל אחד מהסימנים המרכיבים את שפת הסימנים. רק תצלום וידאו מאפשר לראות את הממד הדינמי של הסימן והתצלום ממחיש את המבנה המלא של כל סימן: המיקום, תבנית כף היד, סוג התנועה, כיוון התנועה והבעת הפנים המלווה.

באמצעות הטכנולוגיה העכשווית הפיק המכון לקידום החרש מילון חדש, ובו צולמו ונערכו כ-3,000 סימנים. בזכות פורמט זה נוכל להמשיך ולעדכן את המילון ולהוסיף לו סימנים.

תהליך הפקת המילון בהובלתן של הגב' שרה לנסמן והגב' יעל קקון

מבנה המילון ועיצובו

בהובלתן של הגב' שרה לנסמן והגב' יעל קקון , צוות גדול מתחומי השפה, הבלשנות והטכנולוגיה השקיע זמן רב בחשיבה על הטכנולוגיה המתאימה ביותר להפקת המילון ועל תכנותו ועיצובו. בזכות הטכנולוגיה העכשווית הוחלט בסופו של דבר שהמילון יאוחסן בענן, ובכל עת נוכל להוסיף לו סימנים נוספים. כמו כן, הוחלט שהמילון יעמוד חינם לרשות הגולשים ולמענם.

המילון תורגם לשפות אנגלית, רוסית וערבית (נוסף על עברית).

בחירת המילים למילון

בראשית התהליך נעשה ריכוז של רשימת מילים למילון. חלק מהמילים נלקחו מהמילון הקודם, "מילון שפת הסמנים הישראלית" (זנדברג שרה וקקון יעל), שהפיק המכון לקידום החירש בשנת 2002. במילון זה נכללו כ-2,500 סימנים, אולם הטכנולוגיה שבה הוצג התיישנה זה כבר.

במילון החדש נקבעו הערכים בעבודת מחקר וחלקם נדלו מהמילון "רב מילים הצעיר" (שויקה, 1997). נוספו לו סימנים חדשים שלא היו במילון הקודם וגם סימנים עדכנים כגון סקייפ, אובו, צ'אט ועוד. כמו כן נעשו בדיקות רבות בקרב דוברי שפת הסימנים מהקהילה על הסימנים המקובלים בקהילה.

מדגימים למילון

בד בבד פרסמנו קול קורא לקהילת החירשים וכבדי-השמיעה ובו הזמנו את המעוניינים להשתתף במילון כמדגימים. המדגימים נבחרו בתהליך של סינון ובסיומו התקבלו שבעה מהם, תוך ייצוג לגברים, לנשים, לצעירים ולמבוגרים. המדגימים והמדגימות – עמית אלבז, דבי מנשה, תמי אסולין, מאור בן זאב, אתי לנקרי – הם דוברים ילידים (בנים חרשים להורים חירשים וכבדי-שמיעה). לאה מנדלסון ודוד לנסמן הם בנים חרשים להורים שומעים.

את הצילום של המדגימים המסמנים ואת העריכה ביצע קובי חי יעקבי, צלם ועורך וידאו כבד-שמיעה.

עריכת המילים

עריכת המילים בעברית נעשתה בידי עורכות לשון (ד"ר הדר פרי וד"ר נחמה ברוך) והעריכה הבלשנית של הסימנים נעשתה בידי פרופ' עירית מאיר.

קבוצת ביקורת, הכוללת מורים חירשים וכבדי-שמיעה להוראת שפת הסימנים (אילנה סבן, חווה סביר, שרה לנסמן), בחנה את תצלומי הסימנים לצורך קבלת משוב והערות.

כל המילים תורגמו לשלוש שפות בידי מתרגמים מקצועיים: נרי סבנייה תרגמה לאנגלית, טניה ווינובה תרגמה לרוסית וצאלח סועאד תרגם לערבית. תהליך התרגום לשפות זרות היה כרוך בדיונים לשוניים ובתרגומים רבים.

בדיקות נוספות של ההערות ושל המשובים מכולם נעשו בידי יעל קקון, שרה לנסמן ולינוי יצחק. אלי קבקוב בדק את התרגום המדויק משפת הסימנים הישראלית לאנגלית.

קרוב ל-400 סימנים נפסלו בשל צילום או סימון בלתי מתאימים או בשל מחלוקת לגבי הסימון שלהם והם הועברו לצילום חוזר.

פיתוח המילון והפקתו נעשו בידי צוות מקצועי משולב של אנשים חירשים, כבדי-שמיעה ושומעים. זאת במסגרת התפיסה של המכון לקידום החירש לאפשר לאנשים חירשים וכבדי-שמיעה להוביל באחריותם מיזמים ולקדמם בשיתוף פעולה עם אנשים שומעים.

המילון מוצג חינם באתר המכון לקידום החרש www.sela.org.il ובאתר isl.org.il ואנו בטוחים שתפיקו תועלת והנאה רבה מהשימוש בו.

מבנה המילון

מכיוון שהמבנה הדקדוקי והלקסיקלי של שפת הסימנים הישראלית שונה מזה של העברית, של הרוסית, של האנגלית ושל הערבית, נקטנו כמה מוסכמות בתרגום לשפות השונות.

לרוב הסימנים שתועדו במילון פירוש יחיד, הזהה למילה בשפה המדוברת.

לעתים מופיעים כמה סימנים נרדפים למילה אחת בעברית/אנגלית/רוסית/ערבית. לדוגמה, למילה "אבטיח" יש כמה סימנים נרדפים בשפת הסימנים. הם יסומנו בספרות באופן זה: אבטיח (1), אבטיח (2), אבטיח (3).

לעתים יש סימנים שונים המקבילים למילה אחת בעברית, אך הם אינם סימנים נרדפים אלא מייצגים גוני משמעות שונים, למשל: (א) למילה 'לפתוח' בעברית יש כמה מקבילות שונות בשפת הסימנים הישראלית. סימנים אלה מייצגים פעולות לפתיחה של עצמים שונים, כגון 'לפתוח קופסה', 'לפתוח חלון', 'לפתוח דלת' ועוד; (2) הפועל 'לעלות' משמש בעברית לתיאור מעבר ממקום נמוך למקום גבוה יותר, כגון לעלות (במדרגות), לעלות (במעלית), לעלות (במדרגות נעות); (3) שם התואר 'קצר' יסומן בצורה שונה כאשר הוא מתאר עצמים שונים, כגון 'שֵׂער קצר', שרוולים קצרים', 'מכנסיים קצרים' וכו'. בשפת הסימנים כל משמעות מיוצגת באמצעות סימן שונה. הבדלי המשמעויות מובעים בתרגום בסוגריים.

רוב כינויי הגוף והכינוי הרומז הקרוב (אלה, זה, זהו) מסומנים בתבנית אצבע המכוונת למקום המצוין. הוא הדין לגבי תוארי הפועל "פה"' ו"שם". למתבונן מן הצד נראה שהסימן זהה, שכן כל הסימנים מסומנים באותה "תבנית אצבע"; ההבדל הוא בכיוון התנועה המשתנה בהתאם לתוכן המסומן או למקום המסומן.

הסימנים הקשורים להשמעת קולות וליכולת השמיעה מצומצמים יותר בשפת הסימנים. לדוגמה, שפת הסימנים כוללת סימנים למילים 'לנבוח', 'לשיר' או 'לצעוק', אך למילים כמו 'לזמזם', 'ליילל' ו'לצייץ' אין סימנים. כך גם חלק מכלי הנגינה: המייצגים הבולטים והשכיחים בקטגוריה – כמו פסנתר, כינור וחצוצרה – מסומנים, אולם לחברי הקבוצה האחרים, כמו ויולה וקונטרה בס, אין סימן.

לחלק מהסימנים הקשורים לחיי קהילת החירשים ולתרבות החירשים יש ערך ייחודי בשפת הסימנים ולא נמצאה לו מקבילה בשפות העברית, הערבית והרוסית. תרגמנו ערכים תרבותיים אלה באמצעות מקבץ מילים כגון "פעמון מהבהב לדלת", "שעון מעורר רוטט", "סל תקשורת".

עברית: שמות המקצועות ושמות התואר נכתבו בזכר. הסימנים רלוונטיים גם ללשון נקבה (בשפת הסימנים אין הפרדה בין לשון זכר ללשון נקבה). הפעלים מיוצגים בצורת שם-הפועל ('ללמוד', 'לאכול', להתרגז'), למעט פעלים ספורים המופיעים בצורת הבינוני משום שזה התרגום המדויק לשפת הסימנים, כגון – "לא מבין", "לא יודע", "לא חושב", "נגרר".

רוסית: שמות התואר מופיעים בצורת הזכר. הפעלים מופיעים בצורת שם-הפועל (אינפיניטיב), למעט פעלים ספורים המופיעים בצורת הבינוני (כפי שכתוב בסעיף הקודם).

ערבית: שמות התואר מופיעים בצורת הזכר. הפעלים מופיעים בגוף שלישי זכר יחיד, בבסיס ההווה-העתיד (צורת 'יפעל', כגון يزور {מבקר), يلعب {משחק), למעט פעלים ספורים המופיעים בצורת הבינוני (כפי שכתוב בסעיף הקודם).
אופן הפקת הסימנים

תבניות כף היד: לשפת הסימנים תבניות כף יד קבועות המכונות "תבניות יסוד". תבניות אלה הן היסודות להפקת הסימנים. כל סימן בשפת הסימנים הוא שילוב ייחודי של תבנית כף היד, של סוג התנועה ושל המיקום. שינוי של אחד מהמרכיבים יחולל שינוי במשמעות הסימן. שפת הסימנים הישראלית כוללת 27 תבניות יסוד. כשם שהחלפת צליל בדיבור תחולל שינוי במשמעות המילה (למשל החלפת נ' בח' במילים "נתן" לעומת "חתן" בעברית), כך גם הסימנים "צהוב" ו-"כן"/"נכון" זהים בתבנית כף היד ובמיקום, אך נבדלים בתנועה, ואלו הסימנים "אמא" ו-"צהריים" זהים בתנועה ובמיקום אך נבדלים בתבנית כף היד.

שפת הסימנים הישראלית הושפעה במהלך השנים גם מסימנים של העברית המסומנת, המשמשת מחנכים שומעים לתקשורת עם תלמידים חירשים, ומשלבת סימון ואיות אצבעות במהלך הדיבור בעברית. .דוברי השפה, חברי קהילת החירשים, אימצו במהלך השנים תבניות יסוד חדשות הנגזרות מאיות אצבעות של חמש אותיות